אי אפשר לכתוב אהבה מבלי לטעום קצת את טעמה של סוטרת הלב,
סוטרת האהבה והחמלה.

Hannya shingyo 般若心経

אני מדברת עליה ומזילה דמעה.

היא לב ליבה של ההבנה הצרופה,
לב ליבה של החשיבה הבודהיסטית הטהורה,
ליבת החיים, ליבת האהבה.

סוטרה קצרה כ 260 מילה,
עוצמתית, לא פשוטה להבנה,
"סותרת" בלי סוף את עצמה.

משאירה אותנו בריקות הכי ריקה.

ככה ערומים, בול פגיעה! בלי כסות, בלי מסכה.
מצליפה בכל האמונות, ההמשגות, המחשבות, התכנים, החושים, הרגשות...
משאירה אותנו ללא אחיזה בטקסט, במילה, בלימוד, באמונה.
מותירה בידינו רק אהבת חינם טהורה,
והמון המון המון חמלה.

"צורה היא ריקות, ריקות היא צורה" - זו המנטרה שלה.

שיננתי אותה שנתיים תמימים במקדש בדרום יפן,
אפילו מתוך שינה מלמלתי אותה גם בלי שהבנתי מה כוונתה.
וכשביקשתי הסברים נאמר לי לא לנסות להבין במילים,
השפה שלה היא שפת הלב, שפת האהבה,
ורק בעלי לב פנוי ידעו אותה.

כתבתי אותה מילה במילה, מאות פעמים בכל הגדלים,
שתחדור אלי, שתכנס לבפנים,
ללב, למקום המתאים.

עדיין מתרגלת,
מתאמנת,
מתמידה.

נופלת וקמה ושוב נופלת.

מפנה את הלב, מנסה - 
לחמלה, לנתינה, לאהבה.

"Bussetsu Maka Hannya Haramita shin-gyo.".....
עדיין מדקלמת אותה.
עדיין כותבת ומעניקה אותה כמתנה לפעמים לחברים יקרים.
היא מאפשרת לב פנוי לאהבת חינם טהורה.

עצרו דקה והתחברו לאהבה.